חוק המקרקעין הוא מהמורכבים בספר החוקים ולמרות שעסקאות נדל"ן אינם מצריכות מעורבות משפטית ברוב התהליך, מומלץ מאוד להיעזר בעו"ד מקרקעין. במאמר זה נתייחס לסעיפים בולטים בחוק
עסקת נדל"ן נחשבת לעסקה הגדולה ביותר שמבצעת משפחה ממוצעת בישראל. התחום מוסדר על ידי חוק המקרקעין, תשכ"ט 1969, אחד החוקים המורכבים בספר החוקים הישראלי. למרות שעסקת נדל"ן אינה מחייבת את נוכחותו של עורך דין (פרט בעת חתימה על חוזה המכר), עו"ד מקרקעין מומלץ, שייקח חלק בכל שלבי העסקה יכול למנוע תסבוכות, לחסוך כסף לקונים או להגדיל את רווחי המוכרים.
עסקאות ורישומן
פרק ב' של החוק מגדיר עסקת מקרקעין ומציין כי "עסקה במקרקעין טעונה רישום" ולכן "עסקה שלא נגמרה ברישום רואים אותה כהתחייבות לעשות עסקה". התחייבות זאת "טעונה מסמך בכתב". פרק זה מתייחס גם לעסקאות נוגדות, המחייבות פנייה לעו"ד מקרקעין מומלץ, כאשר בעל הנכס חוזר בו מעסקה ומתחייב כלפי אדם אחר. במצב שכזה "זכותו של בעל העסקה הראשונה עדיפה, אך אם השני פעל בתוםלב ובתמורה והעסקה לטובתו נרשמה בעודו בתום־לב – זכותו עדיפה". כמו כן כאשר רוכש הסתמך בתום־לב על הרישום, "יהא כוחה של זכותו יפה אף אם הרישום לא היה נכון".
הגנת הבעלות וההחזקה
עוד מצב הדורש פניה לעו"ד מקרקעין מומלץ מוצג בפרק ג' המתייחס למצב של פלישה לא חוקית. במצב שכזה, בעל הנכס או נציגו, "זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין". בעל הנכס רשאי לדרוש מהפולש להימנע "מכל מעשה שיש בו משום הפרעה לשימוש במקרקעין ושיסלק כל דבר שיש בו משום הפרעה כזאת". על פי החוק, בעל הנכס "רשאי להשתמש בכוח במידה סבירה כדי למנוע הסגת גבולו או שלילת שליטתו בהם שלא כדין".
במצב בו הפולש השתלט על השטח "שלא כדין", רשאי בעל הנכס "תוך שלושים ימים מיום התפיסה, להשתמש בכוח במידה סבירה כדי להוציאו מהם". פרק זה מתייחס גם להתערבות בית המשפט בסכסוך מקרקעין וקובע כי הוא יכול לדון בזכויות שני הצדדים באותה עת, "ורשאי בית המשפט להסדיר את ההחזקה, ככל שייראה לו צודק ובתנאים שימצא לנכון, עד להכרעה בזכויותיהם".
בנייה ונטיעה במקרקעי הזולת
פרק ד' מתייחס למצב של בניה או נטיעה לא חוקיים (המוגדר כ"הקמת מחוברים"). במקרה שכזה רשאי "בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו או לדרוש ממי שהקים אותם שיסלקם ויחזיר את המקרקעין לקדמותם". אם החליט בעל השטח לעשות שימוש במחוברים, הוא יהיה מחויב לשלם למקים. במקרה ובעל הנכס דורש סילוק המחוברים אך המקים מסרב, "רשאי בעל המקרקעין לסלקם על חשבון המקים", תוך החזרתם למקים, אך "סילקם בעל המקרקעין, רשאי הוא להיפרע מהם על חשבון המגיע לו בעד הסילוק… חובות שבעל המקרקעין והמקים חבים זה לזה לפי פרק זה ניתנים לקיזוז".
משכנתא
החוק מתיר לבעל משכנתא להחזיק בנכס, להשתמש בו ולעשות עימו עסקה "בכפוף למוסכם בתנאי המשכנתא". בעל המשכנתא גם רשאי להעביר או חלק ממנה לצד אחר "יחד עם החוב המובטח על ידיה, כולו או מקצתו, ללא הסכמת בעל המקרקעין". במצב בו בעל הנכס מעוניין לפרוע את חוב המשכנתא "אלא שבעל המשכנתא לא קיבלהו, רשאי בעל המקרקעין להפקיד את המגיע ממנו, כולו או מקצתו, בידי הרשם ולבקש שהרשם יפקיע את המשכנתא במידה שנפדתה".
